תנועת 'אזרחים כותבים חוקה' פועלת משנת 2018, מונה אלפי חברים ומקיימת שיתופי פעולה תדירים עם ארגונים מגוונים.

הקהילה מאגדת בתוכה פעילים מכל המרחב הפוליטי, הקשת החברתית והסקאלה הדתית. אנו מקיימים דיונים על החששות והשאיפות עבור המדינה, ובונים את החזון שיוכל להכיל את מגוון הדעות העצום הזה ללא קיפוח ועריצות.

אנחנו מקיימים דיונים פתוחים ושיח רחב, ומייצרים תהליך אזרחי לתיקונים לחוקי יסוד קיימים והשלמת חוקים חסרים לכדי חוקה לישראל.   

אנו מזמינים את כולכם.ן להצטרף לדיונים, לצוותים ולפעילויות השונות בכדי לדרוש ולייצר במשותף את העתיד.  

רבים מהכשלים שאנו רואים – בכל תחום בחיינו – נובעים ממנגנון חוקתי פגום.
חוקי היסוד, שהם בפועל החוקה של ישראל, נכתבים  מדי קדנציה ומאז קום המדינה על ידי הכנסת עצמה, במקום לייצר יציבות – הם יצרו מנגנון בו יש כשלים רבים אותם אנו רואים בכאוס, בשנאה. חוסר האמון במערכות הציבוריות בארץ.   

לאורך השנים קיימנו מאות דיונים פתוחים על כל חוקי היסוד. ניתחנו, תיקנו, והוספנו חוקים חסרים.
את ההצעות המלאות ואת שידורי הדיונים ניתן למצוא באתר.ככל שהעמקנו – הבנו: 

המערכת כל כך גרועה ואי אפשר לתקן את המערכת, כל עוד הסמכות החוקתית בידי הפוליטיקאים.

היסטוריה

הציווי היחיד הקיים במגילת העצמאות הוא כינון חוקה על ידי אסיפה מכוננת עד ה 1.10.1948. לאחר כינון החוקה, האסיפה המכוננת הייתה אמורה להתפזר ולאחר מכן היו אמורות להתקיים בחירות למוסדות החדשים של המדינה על פי הקבוע בחוקה.

הדבר לא קרה. האסיפה המכוננת, הכריזה על עצמה כפרלמנט (הרשות המחוקקת) במסגרת “חוק המעבר” ואילו את תפקידה המכונן מסרה האסיפה, במסגרת החלטת “הררי”, ל”ועדת חוקה, חוק ומשפט”. כך הוקם בישראל ממשל הפועל בדרך שמעולם לא קיבלה את אישור הריבון (האזרחים).

מאז ועד היום – הפוליטיקאים כותבים לעצמם את כללי המשחק.

וזו הבעיה:

• ניגוד אינטרסים מובנה – לדוגמה, מערכות ביקורת חלשות שנקבעו על ידי מי שהן אמורות לבקר.
• שימוש בחוקי יסוד לצרכים פוליטיים שוטפים.
• שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק – בהתאם להרכב הקואליציה.  
• מנגנונים שמאפשרים שחיתות וגניבת משאבי המדינה. 

גם נבחרי ציבור טובים לא יכולים לכתוב חוקה מאוזנת כשהם מצויים בעמדת כוח.

התוצאה: חוקי יסוד שאינם משרתים את הציבור, אלא את בעלי השררה

אנחנו מקדמים הצעה מעשית:

חקיקת חוק יסוד – חוק לכינון חוקה, שיאפשר תהליך ציבורי אמיתי ויסודי.

החוק יכלול:

• העברת הסמכות החוקתית מהכנסת לאסיפה מכוננת נבחרת
• שיתוף ציבורי רחב – קבוצות שיח אזרחיות, פלטפורמות דיגיטליות וצוותי כתיבה מגוונים
•  אישור החוקה במשאלי עם – כדי להבטיח הסכמה אמיתית ורחבה

בשנים האחרונות החריף חוסר היציבות השלטונית ותחושת חוסר האמון של העם בנבחריו. עלינו האזרחים לקחת אחריות, להתאגד ולקבוע על-פי אילו ערכים תפעל המערכת המדינית ולהחזיר את השליטה על איכות חיינו ועתיד ילדינו.

ביחד! 
אנחנו לא מאמינים במהפכה אלימה. באנו בשלום.
לכן נצטרך לצבור תמיכה ציבורית רחבה ולהניע את חקיקת החוק בכנסת.

אנחנו פועלים בכל זירה: ברשת, בתקשורת, בכנסת.
כל מי שמבין את הבעיה ורואה את הפתרון – מוזמן להצטרף, לשתף ולהיות חלק. 

אנו עוסקים בקידום החוק במרחב הפוליטי והציבורי – וככל שיותר א.נשים יהיו חלק מהתנועה הרי נתקדם יותר מהר,  הצטרפו אלינו היום. 

רעיון טוב שמתחיל לזוז – אי אפשר לעצור.

חוקה היא האמנה החברתית בין אזרחי המדינה, והיא מבטאת את העקרונות, הערכים, ודרכי הפעולה, שהחברה דוגלת בהם ומעוניינת לחיות על פיהם.

חוקה מסדירה את עקרונות יסוד המדינה והקהילות המרכיבות אותה, וביניהם: תהליכי קבלת החלטות, כינון ו/או חקיקה, מגילת זכויות וחובות האזרח, הגדרה והסמכה של גופי המשטר, עקרונות משק המדינה, תקציב המדינה ומשאביה.

חוקה הינה בעלת עליונות משפטית, וכלל החוקים, התקנות וההוראות כפופים לה ואינם יכולים לסתור אותה.